שריפת סוללה ברכב חשמלי: הסיכון האמיתי ואיך מכבים

פורסם 19 בספטמבר 2026

שריפת סוללה ברכב חשמלי היא אירוע נדיר יחסית: מרבית הנתונים בעולם מצביעים על כך שרכבים חשמליים אינם נשרפים בתדירות גבוהה יותר מרכבי בעירה, ובחלק מהמאגרים אפילו פחות. הפער האמיתי הוא לא בשכיחות אלא באופי האירוע: שריפה בסוללת ליתיום-יון קשה יותר לכיבוי, נמשכת זמן רב יותר, דורשת כמויות מים גדולות ועלולה להתלקח מחדש שעות או ימים אחר כך. זה מה שחשוב להבין.

למה התחושה הציבורית לא מסתדרת עם הנתונים

כל שריפה של רכב חשמלי הופכת לכתבה. שריפה של רכב בנזין בשולי הכביש כמעט לא מדווחת. בישראל נשרפים אלפי רכבים בשנה מסיבות שמשתרעות בין קצר חשמלי, דליפת דלק, תקלה במערכת הפליטה, הצתה מכוונת וגניבה. אף אחד לא מנהל על כך דיון לאומי.

כדאי לקרוא גם: רכב חשמלי בישראל 2026: כמה עולה באמת, טעינה, טווח ומיסוי · טווח נסיעה אמיתי של רכב חשמלי מול הצהרת היצרן: למה יש פער · כמה עולה להחליף סוללה לרכב חשמלי בישראל: מדריך מחירים

כשמנתחים מאגרים של רשויות בטיחות ומבטחים במדינות שונות, מתקבלת תמונה עקבית: שיעור השריפות ל-100 אלף רכבים ברכב חשמלי נמוך או דומה לזה של רכב בעירה. חלק מהפערים נובעים גם מהעובדה שצי הרכבים החשמליים צעיר בהרבה, וכידוע רכב בן 15 עם צינורות דלק סדוקים שורף יותר מרכב בן שנתיים. לכן נכון להתייחס לנתונים כמגמה ולא כמדד מדויק.

מה זה תרמל ראנוויי ולמה זה משנה הכול

סוללת ליתיום-יון בנויה ממאות עד אלפי תאים קטנים, ובכל תא יש אלקטרוליט דליק. כשתא אחד נפגע מכנית, מתקצר פנימית או מתחמם מעבר לגבול, הוא מתחיל בתגובה כימית שמייצרת חום בעצמה. החום מפעיל את התא הסמוך, וזה את הבא אחריו. זו תגובת שרשרת שנקראת תרמל ראנוויי (Thermal Runaway) ואפשר להעמיק ברקע הכימי של סוללת ליתיום-יון בוויקיפדיה.

הנקודה הקריטית: התהליך הזה מייצר חמצן בעצמו. כלומר לא מדובר בשריפה רגילה שנחנקת כשמונעים ממנה אוויר. אבקת כיבוי, שמיכת כיבוי או ניסיון לחנוק את האש לא עוצרים את התגובה שמתרחשת בתוך מארז הסוללה, הם רק מכסים אותה. בגלל זה הטקטיקה היחידה שעובדת היא קירור מסיבי ומתמשך.

שלושה מאפיינים שמייחדים את האירוע

• משך זמן ארוך: כיבוי שריפת רכב בנזין אורך לרוב דקות. אירוע סוללה יכול להימשך שעה ויותר.
• כמויות מים חריגות: ההערכות המקובלות בקרב גופי כיבוי נעות בין אלפי ליטרים לעשרות אלפי ליטרים לאירוע, פי כמה מרכב בעירה.
• התלקחות מחודשת: רכב שנראה "כבוי" יכול לעלות שוב באש שעות או ימים לאחר מכן, גם במגרש גרירה.

טבלה: השוואת סיכוני שריפה בין סוגי הנעה

הנתונים בטבלה הם הערכות כלליות המבוססות על מגמות בדוחות בטיחות ובנתוני מבטחים בעולם, והם משתנים בין מדינות, שנות דגם ושיטות דיווח.

נוהל הכיבוי: קירור, לא חניקה

בשטח, צוותי כיבוי ברחבי העולם עובדים לפי היגיון דומה. כדאי להכיר אותו, גם כדי להבין למה אירוע כזה נראה שונה כל כך מכיבוי רכב רגיל:

1. זיהוי סוג ההנעה: עוד לפני התקרבות. מדבקות זיהוי, כתוביות על הרכב ולוחית הרישוי מסייעות. יצרנים מפרסמים גם "כרטיס חילוץ" לכל דגם עם מיקום הסוללה והכבלים הכתומים.
2. הרחקת סביבה: יש חשש לפליטת גזים רעילים וללחץ במארז. שומרים מרחק מהצדדים שבהם ממוקמים שסתומי שחרור הלחץ.
3. ניתוק מערכת המתח הגבוה: השלב הקריטי. עוד על כך בהמשך.
4. קירור מסיבי ומתמשך: זרימת מים ישירה אל מארז הסוללה, מלמטה או מהצד, ולא רק על גוף הרכב. המטרה להוריד את טמפרטורת התאים מתחת לרף התגובה.
5. מדידת חום חוזרת: מצלמת חום מאשרת שאין עוד מוקדים לוהטים בתוך המארז.
6. הטבעה או הסגר כשצריך: בחלק מהמקרים משתמשים במאצרת מים או במכולה מוצפת, שבה הרכב שרוי במים לאורך זמן.
7. בידוד לאחר האירוע: אחסון הרכב במרחק מבנים ומרכבים אחרים למשך ימים, בגלל הסיכון להתלקחות חוזרת.

למה ניתוק הרכב מהחשמל הוא צעד ראשון

יש כאן שני "חשמלים" שונים, וחשוב לא לבלבל ביניהם.

ניתוק מעמוד הטעינה

אם הרכב מחובר לעמדת טעינה, יש מקור חשמל חי שממשיך להזרים אנרגיה לאירוע. הפסקת הטעינה, ניתוק הכבל וניתוק הזנת החשמל בלוח הם תנאי בסיסי. מומלץ לעשות זאת ממתג או ממפסק ראשי, ולא באחיזת הכבל עצמו כשיש חשד לפגיעה בו.

ניתוק מערכת המתח הגבוה ברכב

גם רכב לא מחובר מחזיק מערכת של מאות וולט. הכבלים הכתומים שמוליכים אותה מסוכנים למי שחותך פח בכלי חילוץ. לכל דגם יש נקודת ניתוק שירות או נתיך פירוסטטי המפריד את הסוללה מהמערכת. הניתוק אינו מכבה את התגובה בתוך הסוללה, אך הוא מונע התחשמלות, מונע קצרים חדשים ומאפשר לצוות לעבוד על גוף הרכב. בפועל, כאן בדיוק מתברר עד כמה משנה שהמוסך או הגרר שמטפלים ברכב פגוע הוכשרו לכך.

מה משפיע על הסיכון בשימוש היומיומי

ברוב האירועים שדווחו בעולם, הגורם היה אחד משלושה: פגיעה מכנית בסוללה, תקלת ייצור בתא או טעינה לקויה. על שני האחרונים אפשר להשפיע.

• לא להתעלם מפגיעה בתחתית הרכב. מעבר על אבן, מכת מדרכה חזקה או נהיגה במוצף מחייבים בדיקה. סדק במארז מתגלה לעיתים רק שבועות אחר כך.
• עמדת טעינה ביתית מותקנת כחוק. טעינה משקע ביתי רגיל דרך מאריך הוא אחד התרחישים המסוכנים יותר. עומס ממושך על תשתית שלא תוכננה לכך מייצר חימום בנקודת החיבור.
• לא להשאיר סוללה בקיצוניות. שמירה ממושכת ב-100% או ריקון חוזר לאפס מאיצים בלאי. שיגרה של 20%-80% היא סטנדרט מקובל.
• לבדוק קריאות של קריאות שירות מהיצרן. חלק מהמקרים הבולטים בעולם טופלו במסגרת ריקול של תאי סוללה, וזה מידע ציבורי.
• להתייחס לסימנים מקדימים. ריח מתקתק וחריף, קול ציוץ או פצפוץ מהרצפה, אזהרה על מערכת הסוללה בלוח המחוונים: יש לעצור, לצאת מהרכב ולהתרחק. אצל רכב חשמלי, בשונה מבעירה, לרוב יש דקות של התרעה.

ההיבט הביטוחי והכספי שרובם מפספסים

מנקודת מבט של מי שמכר רכבים משומשים וליסינג, זה החלק שבו הכסף נעלם. רכב חשמלי שעבר תאונה בחלק התחתון עשוי להיות מוכרז כאבדן גמור גם בפגיעה שנראית שטחית, פשוט כי החלפת סוללה יכולה לעלות עשרות אלפי שקלים ולהתקרב לערך הרכב. מנגד, בדיקת בטיחות סוללה במכון מוסמך מצילה קונים מרכישה בעייתית. מי שרוכש רכב חשמלי מיד שנייה צריך לדרוש דוח מצב סוללה ולבדוק היסטוריית תאונות, ולא להסתפק בבדיקה מכנית רגילה. גם חברות הביטוח מתמחרות את הפער הזה, ושווה להשוות פרמיות בין דגמים. מי שעדיין מתלבט בין חשמלי לבעירה ימצא פירוט עלויות מלא בכתבה על רכב חשמלי בישראל 2026: עלויות, טעינה, טווח ומיסוי.

שאלות נפוצות

האם מסוכן להחנות רכב חשמלי בחניון תת-קרקעי?

מרבית הגופים המקצועיים אינם רואים בכך סיכון חריג, והאיסורים שפורסמו במקומות שונים בעולם נבעו בעיקר מקשיי כיבוי בחניון סגור ולא משכיחות שריפות גבוהה. בבניינים חדשים נדרשות התאמות תשתית לטעינה. מי שמתקין עמדה בחניון משותף כדאי שיעשה זאת דרך חשמלאי מוסמך ובאישור הוועד.

האם אפשר לכבות שריפת סוללה במטף רכב?

לא באופן ממשי. מטף יכול לטפל באש חיצונית, בריפוד או בכבלים, אך הוא אינו עוצר תגובת תרמל ראנוויי בתוך מארז הסוללה. כשיש חשד למוקד בסוללה, ההנחיה היא לצאת, להתרחק ולהזעיק כיבוי אש.

האם טעינה מהירה מגדילה את הסיכון לשריפה?

טעינה מהירה מייצרת חום רב יותר ומאיצה בלאי לאורך זמן, אך מערכות הניהול והקירור ברכבים מודרניים מתוכננות בדיוק לכך. שימוש שוטף בטעינה מהירה מקובל ובטוח, ובעיקר משפיע על קצב שחיקת הקיבולת ולא על סיכון האש.

מה עושים אם הרכב התחיל להעלות עשן בזמן נהיעה?

עוצרים בהקדם במקום פתוח ורחוק מרכבים אחרים ומבניינים, מוציאים את כל הנוסעים, מתרחקים לפחות כמה עשרות מטרים ומזעיקים כיבוי אש. לא פותחים את מכסה המנוע ולא מנסים להגיע לסוללה. חשוב לעדכן את מוקד החירום שמדובר ברכב חשמלי כבר בשיחה.

האם רכב שנשרף אפשר לשקם?

רכב שסוללתו עברה תרמל ראנוויי מוכרז בדרך כלל כאבדן גמור. גם פגיעה מקומית במארז הסוללה מובילה לעיתים להחלפת יחידה שלמה בעלות גבוהה מאוד, ולכן להחלטה יש משמעות כספית לפני שיש לה משמעות טכנית.

לסיכום

שריפת סוללה ברכב חשמלי אינה תופעה שכיחה יותר מבערה בכלי רכב אחרים, אבל היא אירוע אחר לגמרי מבחינת הטיפול: קירור ממושך במקום חניקה, ניתוק מוקדם של מערכת המתח הגבוה והעמדה, ומעקב אחרי הרכב בימים שלאחר מכן. למי שמתלבט, הפחד מהאש הוא כמעט תמיד לא השיקול שיקבע. בדיקת מצב סוללה לפני רכישה, התקנת עמדה כחוק והשוואת פרמיות ביטוח ישפיעו על הכיס הרבה יותר מכל סטטיסטיקת שריפות.

יובל אדרי

עורך רכב ותחבורה, CAR DEAL

יובל אדרי עורך את CAR DEAL. עשר שנים במכירת רכבים משומשים ובליסינג לימדו אותו איפה הכסף באמת הולך לאיבוד: בביטוח, בירידת הערך ובבדיקה שלא נעשתה. הוא כותב על קניית רכב, רכב חשמלי ותחבורה מנקודת המבט של מי שישב בשני צדי השולחן.